הודו החלה בבחירות הכלליות הקולוסאליות שלה, תרגיל דמוקרטי בן שישה שבועות העומד בתור הגדול בעולם. עם כמעט 970 מיליון בעלי זכות בחירה, האומה נמצאת ברגע מרכזי בהיסטוריה הפוליטית שלה. ראש הממשלה נרנדרה מודי, הפנים של מפלגת Bharatiya Janata (BJP) ודמות הנרדפת ללאומיות הינדית, מתמודד על כהונה שלישית חסרת תקדים בתפקיד. הבחירות הן לא רק מבחן לערעור המתמשך של מודי אלא גם משאל עם על הממשל של ה-BJP, במיוחד הטיפול שלו בצמיחה כלכלית, יצירת מקומות עבודה וקידום הגאווה ההינדית. עם פתיחת הקלפיות, הציפייה וההתרגשות בקרב ציבור הבוחרים היו מורגשות. מודי, הממנף שילוב של הבטחות התפתחותיות ורטוריקה לאומנית, הצליח לעורר חלק ניכר מהאוכלוסייה ההודית. הקמפיין שלו ניווט במיומנות את השטיח המורכב של הפוליטיקה ההודית, ופנה הן לשאיפות והן לרגשות התרבותיים של הבוחרים. האופוזיציה, מפוצלת ומאוכזבת, מתמודדת עם קרב עלייה בהתמודדות עם אתגר אמין בפני הג’ורג’נאוט של מודי. משמעות הבחירות חורגת מעבר לגורלם הפוליטי המיידי של המתמודדים. זהו מבחן לקמוס לדמוקרטיה ההודית, המציג את יכולתה של המדינה לנהל בחירות חופשיות והוגנות בקנה מידה חסר תקדים. יתרה מכך, לתוצאה יהיו השלכות עמוקות על המרקם החברתי של הודו, המסלול הכלכלי שלה ומיקומה על הבמה העולמית. ניצחון של מודי פירושו כנראה המשך של מדיניות שמטרתה לחזק את הזהות ההינדית ועמדות מדיניות חוץ אסרטיביות. המבקרים, לעומת זאת, מביעים דאגה מהאופי המפלג של המערכה ומהשחיקה הפוטנציאלית של עקרונות חילוניים המעוגנים בחוקה ההודית. הבחירות מתפתחות על רקע של לאומנות מוגברת, כאשר מודי וה-BJP מואשמים בדחיקה לשוליים של קהילות מיעוטים ובחניקת התנגדות. העולם צופה מקרוב בהודו מחליטה על עתידה, תוך איזון בין שאיפותיה לשגשוג כלכלי לבין שימור האתוס הפלורליסטי שלה. ככל שתהליך ההצבעה מתפתח במהלך השבועות הקרובים, עיני העולם נותרות נשואות בהודו. הבחירה של האומה לא רק תעצב את גורלה שלה אלא גם תשלח מסר על חוסנה של הדמוקרטיה מול הנטיות האוטוריטריות העולות בעולם. החתירה של מודי לכהונה שלישית היא יותר מקמפיין פוליטי; זהו רגע של חשבון נפש עבור הדמוקרטיה הגדולה בעולם.
היה הראשון לענות דיון כללי זה.